* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 1
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
1:1 א איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים--וסר מרע
1:2 ב ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות
1:3 ג ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם
1:4 ד והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם
1:5 ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם--כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים {פ}
<
1:6 ו ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם
1:7 ז ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה
1:8 ח ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע
1:9 ט ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים
1:10 י הלא את (אתה) שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו--מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ
<
1:11 יא ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו--אם לא על פניך יברכך
1:12 יב ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך--רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה
1:13 יג ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
1:14 יד ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם
1:15 טו ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
<
1:16 טז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
1:17 יז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
1:18 יח עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
1:19 יט והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
1:20 כ ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו
<
1:21 כא ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה--יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך
1:22 כב בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים {פ}
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 2
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
2:1 א ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה
2:2 ב ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה
2:3 ג ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב--כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם
2:4 ד ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש--יתן בעד נפשו
2:5 ה אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו--אם לא אל פניך יברכך
<
2:6 ו ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר
2:7 ז ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד (ועד) קדקדו
2:8 ח ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר
2:9 ט ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת
2:10 י ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי--גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו {פ}
<
2:11 יא וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו
2:12 יב וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה
2:13 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 3
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
3:1 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:2 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:3 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:4 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:5 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
<
3:6 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:7 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:8 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:9 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:10 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
<
3:11 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:12 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:13 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:14 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:15 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
<
3:16 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:17 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:18 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:19 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:20 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
<
3:21 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:22 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:23 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:24 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
3:25 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
<
3:26 יג וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 4
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
4:1 א ויען אליפז התימני ויאמר
4:2 ב הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל
4:3 ג הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק
4:4 ד כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ
4:5 ה כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל
<
4:6 ו הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך
4:7 ז זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו
4:8 ח כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו
4:9 ט מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו
4:10 י שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו
<
4:11 יא ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו
4:12 יב ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו
4:13 יג בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים
4:14 יד פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד
4:15 טו ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי
<
4:16 טז יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע
4:17 יז האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר
4:18 יח הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה
4:19 יט אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש
4:20 כ מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו
<
4:21 כא הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 5
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
5:1 א קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה
5:2 ב כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה
5:3 ג אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם
5:4 ד ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל
5:5 ה אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם
<
5:6 ו כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל
5:7 ז כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף
5:8 ח אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי
5:9 ט עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר
5:10 י הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות
<
5:11 יא לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע
5:12 יב מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה
5:13 יג לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה
5:14 יד יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים
5:15 טו וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון
<
5:16 טז ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה
5:17 יז הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס
5:18 יח כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה
5:19 יט בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע
5:20 כ ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב
<
5:21 כא בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא
5:22 כב לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא
5:23 כג כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך
5:24 כד וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא
5:25 כה וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ
<
5:26 כו תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו
5:27 כז הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 6
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
6:1 א ויען איוב ויאמר
6:2 ב לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד
6:3 ג כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו
6:4 ד כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני
6:5 ה הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו
<
6:6 ו היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות
6:7 ז מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
6:8 ח מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה
6:9 ט ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני
6:10 י ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש
<
6:11 יא מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי
6:12 יב אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש
6:13 יג האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
6:14 יד למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב
6:15 טו אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו
<
6:16 טז הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג
6:17 יז בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם
6:18 יח ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו
6:19 יט הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו
6:20 כ בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו
<
6:21 כא כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו
6:22 כב הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
6:23 כג ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני
6:24 כד הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי
6:25 כה מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם
<
6:26 כו הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש
6:27 כז אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם
6:28 כח ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב
6:29 כט שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה
6:30 ל היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 7
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
7:1 א הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו
7:2 ב כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו
7:3 ג כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי
7:4 ד אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף
7:5 ה לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס
<
7:6 ו ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה
7:7 ז זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב
7:8 ח לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני
7:9 ט כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה
7:10 י לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו
<
7:11 יא גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי
7:12 יב הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר
7:13 יג כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי
7:14 יד וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני
7:15 טו ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי
<
7:16 טז מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי
7:17 יז מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך
7:18 יח ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו
7:19 יט כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי
7:20 כ חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא
<
7:21 כא ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 8
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
8:1 א ויען בלדד השוחי ויאמר
8:2 ב עד-אן תמלל-אלה ורוח כביר אמרי-פיך
8:3 ג האל יעות משפט ואם-שדי יעות-צדק
8:4 ד אם-בניך חטאו-לו וישלחם ביד-פשעם
8:5 ה אם-אתה תשחר אל-אל ואל-שדי תתחנן
<
8:6 ו אם-זך וישר אתה כי-עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך
8:7 ז והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד
8:8 ח כי-שאל-נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם
8:9 ט כי-תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי-ארץ
8:10 י הלא-הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים
<
8:11 יא היגאה-גמא בלא בצה ישגה-אחו בלי-מים
8:12 יב עדנו באבו לא יקטף ולפני כל-חציר ייבש
8:13 יג כן--ארחות כל-שכחי אל ותקות חנף תאבד
8:14 יד אשר-יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו
8:15 טו ישען על-ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום
<
8:16 טז רטב הוא לפני-שמש ועל גנתו ינקתו תצא
8:17 יז על-גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה
8:18 יח אם-יבלענו ממקמו וכחש בו לא ראיתיך
8:19 יט הן-הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו
8:20 כ הן-אל לא ימאס-תם ולא-יחזיק ביד-מרעים
<
8:21 כא עד-ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה
8:22 כב שנאיך ילבשו-בשת ואהל רשעים איננו
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 9
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
9:1 א ויען איוב ויאמר
9:2 ב אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל
9:3 ג אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף
9:4 ד חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם
9:5 ה המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו
<
9:6 ו המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
9:7 ז האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
9:8 ח נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים
9:9 ט עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן
9:10 י עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר
<
9:11 יא הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו
9:12 יב הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה
9:13 יג אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב
9:14 יד אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
9:15 טו אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
<
9:16 טז אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי
9:17 יז אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
9:18 יח לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
9:19 יט אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני
9:20 כ אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני
<
9:21 כא תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי
9:22 כב אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה
9:23 כג אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג
9:24 כד ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא
9:25 כה וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה
<
9:26 כו חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל
9:27 כז אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
9:28 כח יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני
9:29 כט אנכי ארשע למה-זה הבל איגע
9:30 ל אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי
<
9:31 לא אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
9:32 לב כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט
9:33 לג לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו
9:34 לד יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני
9:35 לה אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 10
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
10:1 א נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי
10:2 ב אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני
10:3 ג הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת
10:4 ד העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה
10:5 ה הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר
<
10:6 ו כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש
10:7 ז על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל
10:8 ח ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני
10:9 ט זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני
10:10 י הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני
<
10:11 יא עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני
10:12 יב חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי
10:13 יג ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך
10:14 יד אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני
10:15 טו אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי
<
10:16 טז ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי
10:17 יז תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי
10:18 יח ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני
10:19 יט כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל
10:20 כ הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט
<
10:21 כא בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות
10:22 כב ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 11
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
11:1 א ויען צפר הנעמתי ויאמר
11:2 ב הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק
11:3 ג בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם
11:4 ד ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך
11:5 ה ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך
<
11:6 ו ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך
11:7 ז החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא
11:8 ח גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע
11:9 ט ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים
11:10 י אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו
<
11:11 יא כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן
11:12 יב ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד
11:13 יג אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך
11:14 יד אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה
11:15 טו כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא
<
11:16 טז כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר
11:17 יז ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה
11:18 יח ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב
11:19 יט ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים
11:20 כ ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 12
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
12:1 א ויען איוב ויאמר
12:2 ב אמנם כי אתם-עם ועמכם תמות חכמה
12:3 ג גם-לי לבב כמוכם--לא-נפל אנכי מכם ואת-מי-אין כמו-אלה
12:4 ד שחק לרעהו אהיה--קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים
12:5 ה לפיד בוז לעשתות שאנן-- נכון למועדי רגל
<
12:6 ו ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל-- לאשר הביא אלוה בידו
12:7 ז ואולם--שאל-נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד-לך
12:8 ח או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים
12:9 ט מי לא-ידע בכל-אלה כי יד-יהוה עשתה זאת
12:10 י אשר בידו נפש כל-חי ורוח כל-בשר-איש
<
12:11 יא הלא-אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם-לו
12:12 יב בישישים חכמה וארך ימים תבונה
12:13 יג עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה
12:14 יד הן יהרוס ולא יבנה יסגר על-איש ולא יפתח
12:15 טו הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ
<
12:16 טז עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה
12:17 יז מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל
12:18 יח מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם
12:19 יט מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף
12:20 כ מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח
<
12:21 כא שופך בוז על-נדיבים ומזיח אפיקים רפה
12:22 כב מגלה עמקות מני-חשך ויצא לאור צלמות
12:23 כג משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם
12:24 כד מסיר--לב ראשי עם-הארץ ויתעם בתהו לא-דרך
12:25 כה ימששו-חשך ולא-אור ויתעם כשכור
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 13
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
13:1 א הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה
13:2 ב כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם
13:3 ג אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ
13:4 ד ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם
13:5 ה מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה
<
13:6 ו שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו
13:7 ז הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה
13:8 ח הפניו תשאון אם-לאל תריבון
13:9 ט הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו
13:10 י הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון
<
13:11 יא הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
13:12 יב זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם
13:13 יג החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה
13:14 יד על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי
13:15 טו הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח
<
13:16 טז גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא
13:17 יז שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם
13:18 יח הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק
13:19 יט מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע
13:20 כ אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר
<
13:21 כא כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני
13:22 כב וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני
13:23 כג כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני
13:24 כד למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך
13:25 כה העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף
<
13:26 כו כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי
13:27 כז ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה
13:28 כח והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 14
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
14:1 א אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז
14:2 ב כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד
14:3 ג אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך
14:4 ד מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד
14:5 ה אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר
<
14:6 ו שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו
14:7 ז כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל
14:8 ח אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו
14:9 ט מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע
14:10 י וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו
<
14:11 יא אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש
14:12 יב ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם
14:13 יג מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני
14:14 יד אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי
14:15 טו תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף
<
14:16 טז כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי
14:17 יז חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני
14:18 יח ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו
14:19 יט אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת
14:20 כ תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו
<
14:21 כא יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו
14:22 כב אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 15
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
15:1 א ויען אליפז התימני ויאמר
15:2 ב החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו
15:3 ג הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם
15:4 ד אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל
15:5 ה כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים
<
15:6 ו ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך
15:7 ז הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת
15:8 ח הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה
15:9 ט מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא
15:10 י גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים
<
15:11 יא המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך
15:12 יב מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך
15:13 יג כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין
15:14 יד מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה
15:15 טו הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו
<
15:16 טז אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה
15:17 יז אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה
15:18 יח אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם
15:19 יט להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם
15:20 כ כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ
<
15:21 כא קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו
15:22 כב לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב
15:23 כג נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך
15:24 כד יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור
15:25 כה כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר
<
15:26 כו ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו
15:27 כז כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל
15:28 כח וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים
15:29 כט לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם
15:30 ל לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו
<
15:31 לא אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו
15:32 לב בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה
15:33 לג יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו
15:34 לד כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד
15:35 לה הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 16
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
16:1 א ויען איוב ויאמר
16:2 ב שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם
16:3 ג הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה
16:4 ד גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי
16:5 ה אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך
<
16:6 ו אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך
16:7 ז אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי
16:8 ח ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה
16:9 ט אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי
16:10 י פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון
<
16:11 יא יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני
16:12 יב שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה
16:13 יג יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי
16:14 יד יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור
16:15 טו שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני
<
16:16 טז פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות
16:17 יז על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה
16:18 יח ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי
16:19 יט גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים
16:20 כ מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני
<
16:21 כא ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו
16:22 כב כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 17
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17:1 א רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי
17:2 ב אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני
17:3 ג שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע
17:4 ד כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם
17:5 ה לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה
<
17:6 ו והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה
17:7 ז ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם
17:8 ח ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר
17:9 ט ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ
17:10 י ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם
<
17:11 יא ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי
17:12 יב לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך
17:13 יג אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי
17:14 יד לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה
17:15 טו ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה
<
17:16 טז בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 18
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
18:1 א ויען בלדד השחי ויאמר
18:2 ב עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר
18:3 ג מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם
18:4 ד טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו
18:5 ה גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו
<
18:6 ו אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך
18:7 ז יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו
18:8 ח כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך
18:9 ט יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים
18:10 י טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב
<
18:11 יא סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו
18:12 יב יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו
18:13 יג יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות
18:14 יד ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות
18:15 טו תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית
<
18:16 טז מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו
18:17 יז זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ
18:18 יח יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו
18:19 יט לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו
18:20 כ על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער
<
18:21 כא אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 19
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
19:1 א ויען איוב ויאמר
19:2 ב עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
19:3 ג זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי
19:4 ד ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
19:5 ה אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
<
19:6 ו דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
19:7 ז הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
19:8 ח ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
19:9 ט כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
19:10 י יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
<
19:11 יא ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
19:12 יב יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
19:13 יג אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני
19:14 יד חדלו קרובי ומידעי שכחוני
19:15 טו גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
<
19:16 טז לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו
19:17 יז רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
19:18 יח גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי
19:19 יט תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי
19:20 כ בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
<
19:21 כא חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי
19:22 כב למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו
19:23 כג מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו
19:24 כד בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון
19:25 כה ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום
<
19:26 כו ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה
19:27 כז אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי
19:28 כח כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי
19:29 כט גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון)
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 20
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
20:1 א ויען צפר הנעמתי ויאמר
20:2 ב לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי
20:3 ג מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני
20:4 ד הזאת ידעת מני-עד מני שים אדם עלי-ארץ
20:5 ה כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי-רגע
<
20:6 ו אם-יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע
20:7 ז כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו
20:8 ח כחלום יעוף ולא ימצאהו וידד כחזיון לילה
20:9 ט עין שזפתו ולא תוסיף ולא-עוד תשורנו מקומו
20:10 י בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו
<
20:11 יא עצמותיו מלאו עלומו ועמו על-עפר תשכב
20:12 יב אם-תמתיק בפיו רעה-- יכחידנה תחת לשנו
20:13 יג יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו
20:14 יד לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו
20:15 טו חיל בלע ויקאנו מבטנו ירשנו אל
<
20:16 טז ראש-פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה
20:17 יז אל-ירא בפלגות-- נהרי נחלי דבש וחמאה
20:18 יח משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס
20:19 יט כי-רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו
20:20 כ כי לא-ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט
<
20:21 כא אין-שריד לאכלו על-כן לא-יחיל טובו
20:22 כב במלאות שפקו יצר לו כל-יד עמל תבאנו
20:23 כג יהי למלא בטנו--ישלח-בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו
20:24 כד יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה
20:25 כה שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים
<
20:26 כו כל-חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא-נפח ירע שריד באהלו
20:27 כז יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו
20:28 כח יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו
20:29 כט זה חלק-אדם רשע--מאלהים ונחלת אמרו מאל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 21
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
21:1 א ויען איוב ויאמר
21:2 ב שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם
21:3 ג שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג
21:4 ד האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי
21:5 ה פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה
<
21:6 ו ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות
21:7 ז מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל
21:8 ח זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם
21:9 ט בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם
21:10 י שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל
<
21:11 יא ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון
21:12 יב ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב
21:13 יג יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו
21:14 יד ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו
21:15 טו מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו
<
21:16 טז הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני
21:17 יז כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו
21:18 יח יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה
21:19 יט אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע
21:20 כ יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה
<
21:21 כא כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו
21:22 כב הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט
21:23 כג זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו
21:24 כד עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה
21:25 כה וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה
<
21:26 כו יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם
21:27 כז הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו
21:28 כח כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים
21:29 כט הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו
21:30 ל כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו
<
21:31 לא מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו
21:32 לב והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד
21:33 לג מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר
21:34 לד ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 22
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
22:1 א ויען אליפז התמני ויאמר
22:2 ב הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל
22:3 ג החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך
22:4 ד המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט
22:5 ה הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך
<
22:6 ו כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט
22:7 ז לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם
22:8 ח ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה
22:9 ט אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא
22:10 י על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם
<
22:11 יא או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך
22:12 יב הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו
22:13 יג ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט
22:14 יד עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך
22:15 טו הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און
<
22:16 טז אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם
22:17 יז האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו
22:18 יח והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני
22:19 יט יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו
22:20 כ אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש
<
22:21 כא הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה
22:22 כב קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך
22:23 כג אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך
22:24 כד ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר
22:25 כה והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך
<
22:26 כו כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך
22:27 כז תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם
22:28 כח ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור
22:29 כט כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע
22:30 ל ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 23
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
23:1 א ויען איוב ויאמר
23:2 ב גם-היום מרי שחי ידי כבדה על-אנחתי
23:3 ג מי-יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד-תכונתו
23:4 ד אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות
23:5 ה אדעה מלים יענני ואבינה מה-יאמר לי
<
23:6 ו הברב-כח יריב עמדי לא אך-הוא ישם בי
23:7 ז שם--ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי
23:8 ח הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא-אבין לו
23:9 ט שמאול בעשתו ולא-אחז יעטף ימין ולא אראה
23:10 י כי-ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא
<
23:11 יא באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא-אט
23:12 יב מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי-פיו
23:13 יג והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש
23:14 יד כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו
23:15 טו על-כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו
<
23:16 טז ואל הרך לבי ושדי הבהילני
23:17 יז כי-לא נצמתי מפני-חשך ומפני כסה-אפל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 24
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
24:1 א מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו
24:2 ב גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו
24:3 ג חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה
24:4 ד יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ
24:5 ה הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים
<
24:6 ו בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו
24:7 ז ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה
24:8 ח מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור
24:9 ט יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו
24:10 י ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר
<
24:11 יא בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו
24:12 יב מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה
24:13 יג המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו
24:14 יד לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב
24:15 טו ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים
<
24:16 טז חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור
24:17 יז כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות
24:18 יח קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים
24:19 יט ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו
24:20 כ ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה
<
24:21 כא רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב
24:22 כב ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין
24:23 כג יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם
24:24 כד רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו
24:25 כה ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 25
<
1
2
3
4
5
6
25:1 א ויען בלדד השחי ויאמר
25:2 ב המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו
25:3 ג היש מספר לגדודיו ועל-מי לא-יקום אורהו
25:4 ד ומה-יצדק אנוש עם-אל ומה-יזכה ילוד אשה
25:5 ה הן עד-ירח ולא יאהיל וכוכבים לא-זכו בעיניו
<
25:6 ו אף כי-אנוש רמה ובן-אדם תולעה
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 26
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
26:1 א ויען איוב ויאמר
26:2 ב מה-עזרת ללא-כח הושעת זרוע לא-עז
26:3 ג מה-יעצת ללא חכמה ותשיה לרב הודעת
26:4 ד את-מי הגדת מלין ונשמת-מי יצאה ממך
26:5 ה הרפאים יחוללו-- מתחת מים ושכניהם
<
26:6 ו ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון
26:7 ז נטה צפון על-תהו תלה ארץ על-בלימה
26:8 ח צרר-מים בעביו ולא-נבקע ענן תחתם
26:9 ט מאחז פני-כסה פרשז עליו עננו
26:10 י חק-חג על-פני-מים-- עד-תכלית אור עם-חשך
<
26:11 יא עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו
26:12 יב בכחו רגע הים ובתובנתו (ובתבונתו) מחץ רהב
26:13 יג ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח
26:14 יד הן-אלה קצות דרכו-- ומה-שמץ דבר נשמע-בו ורעם גבורתו מי יתבונן
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 27
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
27:1 א ויסף איוב שאת משלו ויאמר
27:2 ב חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי
27:3 ג כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי
27:4 ד אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה
27:5 ה חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני
<
27:6 ו בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי
27:7 ז יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול
27:8 ח כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו
27:9 ט הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה
27:10 י אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת
<
27:11 יא אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד
27:12 יב הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו
27:13 יג זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו
27:14 יד אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם
27:15 טו שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה
<
27:16 טז אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש
27:17 יז יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק
27:18 יח בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר
27:19 יט עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו
27:20 כ תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה
<
27:21 כא ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו
27:22 כב וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח
27:23 כג ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 28
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
28:1 א כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו
28:2 ב ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה
28:3 ג קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות
28:4 ד פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו
28:5 ה ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש
<
28:6 ו מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו
28:7 ז נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה
28:8 ח לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל
28:9 ט בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים
28:10 י בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו
<
28:11 יא מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור
28:12 יב והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה
28:13 יג לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים
28:14 יד תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי
28:15 טו לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה
<
28:16 טז לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר
28:17 יז לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז
28:18 יח ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים
28:19 יט לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה
28:20 כ והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה
<
28:21 כא ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה
28:22 כב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה
28:23 כג אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה
28:24 כד כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה
28:25 כה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה
<
28:26 כו בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות
28:27 כז אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה
28:28 כח ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 29
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
29:1 א ויסף איוב שאת משלו ויאמר
29:2 ב מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני
29:3 ג בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
29:4 ד כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
29:5 ה בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
<
29:6 ו ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן
29:7 ז בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי
29:8 ח ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
29:9 ט שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
29:10 י קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
<
29:11 יא כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
29:12 יב כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו
29:13 יג ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
29:14 יד צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
29:15 טו עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
<
29:16 טז אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו
29:17 יז ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
29:18 יח ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים
29:19 יט שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי
29:20 כ כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
<
29:21 כא לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
29:22 כב אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
29:23 כג ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
29:24 כד אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
29:25 כה אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 30
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
30:1 א ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני
30:2 ב גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח
30:3 ג בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה
30:4 ד הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם
30:5 ה מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב
<
30:6 ו בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים
30:7 ז בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו
30:8 ח בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ
30:9 ט ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה
30:10 י תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק
<
30:11 יא כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו
30:12 יב על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם
30:13 יג נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו
30:14 יד כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו
30:15 טו ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי
<
30:16 טז ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני
30:17 יז לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון
30:18 יח ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני
30:19 יט הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר
30:20 כ אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי
<
30:21 כא תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני
30:22 כב תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה)
30:23 כג כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי
30:24 כד אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע
30:25 כה אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון
<
30:26 כו כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל
30:27 כז מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני
30:28 כח קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע
30:29 כט אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה
30:30 ל עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב
<
30:31 לא ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 31
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
31:1 א ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על-בתולה
31:2 ב ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים
31:3 ג הלא-איד לעול ונכר לפעלי און
31:4 ד הלא-הוא יראה דרכי וכל-צעדי יספור
31:5 ה אם-הלכתי עם-שוא ותחש על-מרמה רגלי
<
31:6 ו ישקלני במאזני-צדק וידע אלוה תמתי
31:7 ז אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום
31:8 ח אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו
31:9 ט אם-נפתה לבי על-אשה ועל-פתח רעי ארבתי
31:10 י תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין
<
31:11 יא כי-הוא (היא) זמה והיא (והוא) עון פלילים
31:12 יב כי אש היא עד-אבדון תאכל ובכל-תבואתי תשרש
31:13 יג אם-אמאס--משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי
31:14 יד ומה אעשה כי-יקום אל וכי-יפקד מה אשיבנו
31:15 טו הלא-בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד
<
31:16 טז אם-אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה
31:17 יז ואכל פתי לבדי ולא-אכל יתום ממנה
31:18 יח כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה
31:19 יט אם-אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון
31:20 כ אם-לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם
<
31:21 כא אם-הניפותי על-יתום ידי כי-אראה בשער עזרתי
31:22 כב כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר
31:23 כג כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל
31:24 כד אם-שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי
31:25 כה אם-אשמח כי-רב חילי וכי-כביר מצאה ידי
<
31:26 כו אם-אראה אור כי יהל וירח יקר הלך
31:27 כז ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי
31:28 כח גם-הוא עון פלילי כי-כחשתי לאל ממעל
31:29 כט אם-אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי-מצאו רע
31:30 ל ולא-נתתי לחטא חכי-- לשאל באלה נפשו
<
31:31 לא אם-לא אמרו מתי אהלי מי-יתן מבשרו לא נשבע
31:32 לב בחוץ לא-ילין גר דלתי לארח אפתח
31:33 לג אם-כסיתי כאדם פשעי-- לטמון בחבי עוני
31:34 לד כי אערוץ המון רבה-- ובוז-משפחות יחתני ואדם לא-אצא פתח
31:35 לה מי יתן-לי שמע לי-- הן-תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי
<
31:36 לו אם-לא על-שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי
31:37 לז מספר צעדי אגידנו כמו-נגיד אקרבנו
31:38 לח אם-עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון
31:39 לט אם-כחה אכלתי בלי-כסף ונפש בעליה הפחתי
31:40 מ תחת חטה יצא חוח--ותחת-שערה באשה תמו דברי איוב
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 32
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
32:1 א וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו
32:2 ב ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים
32:3 ג ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב
32:4 ד ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים
32:5 ה וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו
<
32:6 ו ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם
32:7 ז אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה
32:8 ח אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם
32:9 ט לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט
32:10 י לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני
<
32:11 יא הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין
32:12 יב ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם
32:13 יג פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש
32:14 יד ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו
32:15 טו חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים
<
32:16 טז והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד
32:17 יז אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני
32:18 יח כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני
32:19 יט הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע
32:20 כ אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה
<
32:21 כא אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה
32:22 כב כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 33
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
33:1 א ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה
33:2 ב הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי
33:3 ג ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו
33:4 ד רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני
33:5 ה אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה
<
33:6 ו הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני
33:7 ז הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד
33:8 ח אך אמרת באזני וקול מלין אשמע
33:9 ט זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי
33:10 י הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו
<
33:11 יא ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי
33:12 יב הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש
33:13 יג מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה
33:14 יד כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה
33:15 טו בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב
<
33:16 טז אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם
33:17 יז להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה
33:18 יח יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח
33:19 יט והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן
33:20 כ וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה
<
33:21 כא יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו
33:22 כב ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים
33:23 כג אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו
33:24 כד ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר
33:25 כה רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו
<
33:26 כו יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו
33:27 כז ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי
33:28 כח פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה
33:29 כט הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר
33:30 ל להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים
<
33:31 לא הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר
33:32 לב אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך
33:33 לג אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 34
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
34:1 א ויען אליהוא ויאמר
34:2 ב שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי
34:3 ג כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל
34:4 ד משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב
34:5 ה כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי
<
34:6 ו על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע
34:7 ז מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים
34:8 ח וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע
34:9 ט כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים
34:10 י לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול
<
34:11 יא כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו
34:12 יב אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט
34:13 יג מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה
34:14 יד אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף
34:15 טו יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב
<
34:16 טז ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי
34:17 יז האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע
34:18 יח האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים
34:19 יט אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם
34:20 כ רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד
<
34:21 כא כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה
34:22 כב אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און
34:23 כג כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט
34:24 כד ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם
34:25 כה לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו
<
34:26 כו תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים
34:27 כז אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו
34:28 כח להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע
34:29 כט והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד
34:30 ל ממלך אדם חנף-- ממקשי עם
<
34:31 לא כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל
34:32 לב בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף
34:33 לג המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר
34:34 לד אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי
34:35 לה איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל
<
34:36 לו אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און
34:37 לז כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 35
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
35:1 א ויען אליהו ויאמר
35:2 ב הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל
35:3 ג כי-תאמר מה-יסכן-לך מה-אעיל מחטאתי
35:4 ד אני אשיבך מלין-- ואת-רעיך עמך
35:5 ה הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך
<
35:6 ו אם-חטאת מה-תפעל-בו ורבו פשעיך מה-תעשה-לו
35:7 ז אם-צדקת מה-תתן-לו או מה-מידך יקח
35:8 ח לאיש-כמוך רשעך ולבן-אדם צדקתך
35:9 ט מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים
35:10 י ולא-אמר--איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה
<
35:11 יא מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו
35:12 יב שם יצעקו ולא יענה-- מפני גאון רעים
35:13 יג אך-שוא לא-ישמע אל ושדי לא ישורנה
35:14 יד אף כי-תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו
35:15 טו ועתה--כי-אין פקד אפו ולא-ידע בפש מאד
<
35:16 טז ואיוב הבל יפצה-פיהו בבלי-דעת מלין יכבר
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 36
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
36:1 א ויסף אליהוא ויאמר
36:2 ב כתר-לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים
36:3 ג אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן-צדק
36:4 ד כי-אמנם לא-שקר מלי תמים דעות עמך
36:5 ה הן-אל כביר ולא ימאס כביר כח לב
<
36:6 ו לא-יחיה רשע ומשפט עניים יתן
36:7 ז לא-יגרע מצדיק עיניו ואת-מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו
36:8 ח ואם-אסורים בזקים ילכדון בחבלי-עני
36:9 ט ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו
36:10 י ויגל אזנם למוסר ויאמר כי-ישובון מאון
<
36:11 יא אם-ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים
36:12 יב ואם-לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי-דעת
36:13 יג וחנפי-לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם
36:14 יד תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים
36:15 טו יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם
<
36:16 טז ואף הסיתך מפי-צר-- רחב לא-מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן
36:17 יז ודין-רשע מלאת דין ומשפט יתמכו
36:18 יח כי-חמה פן-יסיתך בספק ורב-כפר אל-יטך
36:19 יט היערך שועך לא בצר וכל מאמצי-כח
36:20 כ אל-תשאף הלילה-- לעלות עמים תחתם
<
36:21 כא השמר אל-תפן אל-און כי-על-זה בחרת מעני
36:22 כב הן-אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה
36:23 כג מי-פקד עליו דרכו ומי-אמר פעלת עולה
36:24 כד זכר כי-תשגיא פעלו-- אשר שררו אנשים
36:25 כה כל-אדם חזו-בו אנוש יביט מרחוק
<
36:26 כו הן-אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא-חקר
36:27 כז כי יגרע נטפי-מים יזקו מטר לאדו
36:28 כח אשר-יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב
36:29 כט אף אם-יבין מפרשי-עב תשאות סכתו
36:30 ל הן-פרש עליו אורו ושרשי הים כסה
<
36:31 לא כי-בם ידין עמים יתן-אכל למכביר
36:32 לב על-כפים כסה-אור ויצו עליה במפגיע
36:33 לג יגיד עליו רעו מקנה אף על-עולה
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 37
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
37:1 א אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו
37:2 ב שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא
37:3 ג תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ
37:4 ד אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו
37:5 ה ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע
<
37:6 ו כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו
37:7 ז ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו
37:8 ח ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן
37:9 ט מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה
37:10 י מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק
<
37:11 יא אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו
37:12 יב והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה
37:13 יג אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו
37:14 יד האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל
37:15 טו התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו
<
37:16 טז התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים
37:17 יז אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום
37:18 יח תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק
37:19 יט הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך
37:20 כ היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע
<
37:21 כא ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם
37:22 כב מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד
37:23 כג שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה
37:24 כד לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 38
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
38:1 א ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר
38:2 ב מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת
38:3 ג אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני
38:4 ד איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה
38:5 ה מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו
<
38:6 ו על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה
38:7 ז ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים
38:8 ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא
38:9 ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו
38:10 י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים
<
38:11 יא ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך
38:12 יב המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו
38:13 יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה
38:14 יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש
38:15 טו וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר
<
38:16 טז הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת
38:17 יז הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה
38:18 יח התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה
38:19 יט אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו
38:20 כ כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו
<
38:21 כא ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים
38:22 כב הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה
38:23 כג אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה
38:24 כד אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ
38:25 כה מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות
<
38:26 כו להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו
38:27 כז להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא
38:28 כח היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל
38:29 כט מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו
38:30 ל כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו
<
38:31 לא התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח
38:32 לב התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם
38:33 לג הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ
38:34 לד התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך
38:35 לה התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו
<
38:36 לו מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה
38:37 לז מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב
38:38 לח בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו
38:39 לט התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא
38:40 מ כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב
<
38:41 מא מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 39
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
39:1 א הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר
39:2 ב תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה
39:3 ג תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה
39:4 ד יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו
39:5 ה מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח
<
39:6 ו אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה
39:7 ז ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע
39:8 ח יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש
39:9 ט היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך
39:10 י התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך
<
39:11 יא התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך
39:12 יב התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף
39:13 יג כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה
39:14 יד כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם
39:15 טו ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה
<
39:16 טז הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד
39:17 יז כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה
39:18 יח כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו
39:19 יט התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה
39:20 כ התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה
<
39:21 כא יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק
39:22 כב ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב
39:23 כג עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון
39:24 כד ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר
39:25 כה בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה
<
39:26 כו המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן
39:27 כז אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו
39:28 כח סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה
39:29 כט משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו
39:30 ל ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא
<
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 40
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
40:1 א ויען יהוה את-איוב ויאמר
40:2 ב הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה
40:3 ג ויען איוב את-יהוה ויאמר
40:4 ד הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי
40:5 ה אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף
<
40:6 ו ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר
40:7 ז אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני
40:8 ח האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק
40:9 ט ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם
40:10 י עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש
<
40:11 יא הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו
40:12 יב ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם
40:13 יג טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון
40:14 יד וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך
40:15 טו הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל
<
40:16 טז הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו
40:17 יז יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו
40:18 יח עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל
40:19 יט הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו
40:20 כ כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם
<
40:21 כא תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה
40:22 כב יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל
40:23 כג הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו
40:24 כד בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף
40:25 כה תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו
<
40:26 כו התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו
40:27 כז הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות
40:28 כח היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם
40:29 כט התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך
40:30 ל יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים
<
40:31 לא התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו
40:32 לב שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 41
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
41:1 א הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל
41:2 ב לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב
41:3 ג מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא
41:4 ד לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו
41:5 ה מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא
<
41:6 ו דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה
41:7 ז גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר
41:8 ח אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם
41:9 ט איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו
41:10 י עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר
<
41:11 יא מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו
41:12 יב מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן
41:13 יג נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא
41:14 יד בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה
41:15 טו מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט
<
41:16 טז לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית
41:17 יז משתו יגורו אלים משברים יתחטאו
41:18 יח משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה
41:19 יט יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה
41:20 כ לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע
<
41:21 כא כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון
41:22 כב תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט
41:23 כג ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה
41:24 כד אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה
41:25 כה אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת
<
41:26 כו את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ
41:27
41:28
41:29
41:30
<
41:31
41:32
41:33
41:34
* ----------------------------------------
אִיּוֹב פרק 42
<
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
42:1 א ויען איוב את-יהוה ויאמר
42:2 ב ידעת (ידעתי) כי-כל תוכל ולא-יבצר ממך מזמה
42:3 ג מי זה מעלים עצה-- בלי-דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע
42:4 ד שמע-נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני
42:5 ה לשמע-אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך
<
42:6
42:7
42:8
42:9
42:10
<
42:11
42:12
42:13
42:14
42:15
<
42:16
42:17
* ----------------------------------------
הסוף <