* ----------------------------------------

אֵיכָה פרק 1  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22

1:1 א איכה ישבה בדד העיר רבתי עם--היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות--היתה למס  {ס}

1:2 ב בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה--אין לה מנחם מכל אהביה  כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים  {ס}

1:3 ג גלתה יהודה מעני ומרב עבדה--היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים  {ס}

1:4 ד דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד--כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה  {ס}

1:5 ה היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר  {ס}

 < 
1:6 ו ויצא מן בת (מבת) ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף  {ס}

1:7 ז זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה--כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה--ראוה צרים שחקו על משבתה  {ס}

1:8 ח חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור  {ס}

1:9 ט טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב  {ס}

1:10 י ידו פרש צר על כל מחמדיה  כי ראתה גוים באו מקדשה--אשר צויתה לא יבאו בקהל לך  {ס}

 < 
1:11 יא כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה  {ס}

1:12 יב לוא אליכם כל עברי דרך--הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי  אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו  {ס}

1:13 יג ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור--נתנני שממה כל היום דוה  {ס}

1:14 יד נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי--הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום  {ס}

1:15 טו סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה  {ס}

 < 
1:16 טז על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים--כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב  {ס}

1:17 יז פרשה ציון בידיה אין מנחם לה--צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם  {ס}

1:18 יח צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים (העמים) וראו מכאבי--בתולתי ובחורי הלכו בשבי  {ס}

1:19 יט קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו  כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם  {ס}

1:20 כ ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו--נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות  {ס}

 < 
1:21 כא שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי--כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני  {ס}

1:22 כב תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי  כי רבות אנחתי ולבי דוי  {פ}


* ----------------------------------------

אֵיכָה פרק 2  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22

2:1 א איכה יעיב באפו אדני את בת ציון--השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו  {ס}

2:2 ב בלע אדני לא (ולא) חמל את כל נאות יעקב--הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה  {ס}

2:3 ג גדע בחרי אף כל קרן ישראל--השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב  {ס}

2:4 ד דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו  {ס}

2:5 ה היה אדני כאויב בלע ישראל--בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה  {ס}

 < 
2:6 ו ויחמס כגן שכו שחת מעדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן  {ס}

2:7 ז זנח אדני מזבחו נאר מקדשו--הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד  {ס}

2:8 ח חשב יהוה להשחית חומת בת ציון--נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו  {ס}

2:9 ט טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה--גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה  {ס}

2:10 י ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון--העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם  {ס}

 < 
2:11 יא כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי--נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי  בעטף עולל ויונק ברחבות קריה  {ס}

2:12 יב לאמתם יאמרו איה דגן ויין  בהתעטפם כחלל ברחבות עיר--בהשתפך נפשם אל חיק אמתם  {ס}

2:13 יג מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם--מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון  כי גדול כים שברך מי ירפא לך  {ס}

2:14 יד נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך (שבותך) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים  {ס}

2:15 טו ספקו עליך כפים כל עברי דרך--שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם  הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי--משוש לכל הארץ  {ס}

 < 
2:16 טז פצו עליך פיהם כל איביך--שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו  {ס}

2:17 יז עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם--הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך  {ס}

2:18 יח צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה--אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך  {ס}

2:19 יט קומי רני בליל (בלילה) לראש אשמרות--שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך--העטופים ברעב בראש כל חוצות  {ס}

2:20 כ ראה יהוה והביטה למי עוללת כה  אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא  {ס}

 < 
2:21 כא שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת  {ס}

2:22 כב תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד  אשר טפחתי ורביתי איבי כלם  {פ}


* ----------------------------------------

אֵיכָה פרק 3  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66

3:1 א אני הגבר ראה עני בשבט עברתו

3:2 ב אותי נהג וילך חשך ולא אור

3:3 ג אך בי ישב יהפך ידו כל היום  {ס}

3:4 ד בלה בשרי ועורי שבר עצמותי

3:5 ה בנה עלי ויקף ראש ותלאה

 < 
3:6 ו במחשכים הושיבני כמתי עולם  {ס}

3:7 ז גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי

3:8 ח גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי

3:9 ט גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה  {ס}

3:10 י דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים

 < 
3:11 יא דרכי סורר ויפשחני שמני שמם

3:12 יב דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ  {ס}

3:13 יג הביא בכליתי בני אשפתו

3:14 יד הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום

3:15 טו השביעני במרורים הרוני לענה  {ס}

 < 
3:16 טז ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר

3:17 יז ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה

3:18 יח ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה  {ס}

3:19 יט זכר עניי ומרודי לענה וראש

3:20 כ זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי

 < 
3:21 כא זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל  {ס}

3:22 כב חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו

3:23 כג חדשים לבקרים רבה אמונתך

3:24 כד חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו  {ס}

3:25 כה טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו

 < 
3:26 כו טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה

3:27 כז טוב לגבר כי ישא על בנעוריו  {ס}

3:28 כח ישב בדד וידם כי נטל עליו

3:29 כט יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה

3:30 ל יתן למכהו לחי ישבע בחרפה  {ס}

 < 
3:31 לא כי לא יזנח לעולם אדני

3:32 לב כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו

3:33 לג כי לא ענה מלבו ויגה בני איש  {ס}

3:34 לד לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ

3:35 לה להטות משפט גבר נגד פני עליון

 < 
3:36 לו לעות אדם בריבו אדני לא ראה  {ס}

3:37 לז מי זה אמר ותהי אדני לא צוה

3:38 לח מפי עליון לא תצא הרעות והטוב

3:39 לט מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו  {ס}

3:40 מ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה

 < 
3:41 מא נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים

3:42 מב נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת  {ס}

3:43 מג סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת

3:44 מד סכותה בענן לך מעבור תפלה

3:45 מה סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים  {ס}

 < 
3:46 מו פצו עלינו פיהם כל איבינו

3:47 מז פחד ופחת היה לנו השאת והשבר

3:48 מח פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי  {ס}

3:49 מט עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות

3:50 נ עד ישקיף וירא יהוה משמים

 < 
3:51 נא עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי  {ס}

3:52 נב צוד צדוני כצפור איבי חנם

3:53 נג צמתו בבור חיי וידו אבן בי

3:54 נד צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי  {ס}

3:55 נה קראתי שמך יהוה מבור תחתיות

 < 
3:56 נו קולי שמעת  אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי

3:57 נז קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא  {ס}

3:58 נח רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי

3:59 נט ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי

3:60 ס ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי  {ס}

 < 
3:61 סא שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי

3:62 סב שפתי קמי והגיונם עלי כל היום

3:63 סג שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם  {ס}

3:64 סד תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם

3:65 סה תתן להם מגנת לב תאלתך להם

 < 
3:66 סו תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה  {פ}


* ----------------------------------------

אֵיכָה פרק 4  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22

4:1 א איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות  {ס}

4:2 ב בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר  {ס}

4:3 ג גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר  {ס}

4:4 ד דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם  {ס}

4:5 ה האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות  {ס}

 < 
4:6 ו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם  ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים  {ס}

4:7 ז זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם  {ס}

4:8 ח חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ  {ס}

4:9 ט טובים היו חללי חרב מחללי רעב  שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי  {ס}

4:10 י ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי  {ס}

 < 
4:11 יא כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה  {ס}

4:12 יב לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל  כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם  {ס}

4:13 יג מחטאות נביאיה עונת כהניה  השפכים בקרבה דם צדיקים  {ס}

4:14 יד נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם  {ס}

4:15 טו סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור  {ס}

 < 
4:16 טז פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו  {ס}

4:17 יז עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע  {ס}

4:18 יח צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו  {ס}

4:19 יט קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו  {ס}

4:20 כ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם  אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים  {ס}

 < 
4:21 כא שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי  {ס}

4:22 כב תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך  {פ}


* ----------------------------------------

אֵיכָה פרק 5  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22

5:1 א זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו

5:2 ב נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים

5:3 ג יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות

5:4 ד מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו

5:5 ה על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו

 < 
5:6 ו מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם

5:7 ז אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו

5:8 ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם

5:9 ט בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר

5:10 י עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב

 < 
5:11 יא נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה

5:12 יב שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו

5:13 יג בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו

5:14 יד זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם

5:15 טו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו

 < 
5:16 טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו

5:17 יז על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו

5:18 יח על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו  {פ}

5:19 יט אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור

5:20 כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים

 < 
5:21 כא השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם

5:22 כב כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד  {ש}

* ----------------------------------------

הסוף  <