* ----------------------------------------

יוֹאֵל פרק 1  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

1:1 א דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל

1:2 ב שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם

1:3 ג עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר

1:4 ד יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל

1:5 ה הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם

 < 
1:6 ו כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו

1:7 ז שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה

1:8 ח אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה

1:9 ט הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה

1:10 י שדד שדה אבלה אדמה  כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר

 < 
1:11 יא הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה  כי אבד קציר שדה

1:12 יב הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם  {ס}

1:13 יג חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי  כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך

1:14 יד קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה

1:15 טו אהה ליום  כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא

 < 
1:16 טז הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל

1:17 יז עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות  כי הביש דגן

1:18 יח מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו

1:19 יט אליך יהוה אקרא  כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה

1:20 כ גם בהמות שדה תערוג אליך  כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר  {ס}

 < 

* ----------------------------------------

יוֹאֵל פרק 2  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

2:1 א תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי--ירגזו כל ישבי הארץ  כי בא יום יהוה כי קרוב

2:2 ב יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום--כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור

2:3 ג לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו

2:4 ד כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון

2:5 ה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה

 < 
2:6 ו מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור

2:7 ז כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם

2:8 ח ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו

2:9 ט בעיר ישקו בחומה ירצון--בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב

2:10 י לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם

 < 
2:11 יא ויהוה נתן קולו לפני חילו--כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו  כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו

2:12 יב וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד

2:13 יג וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם  כי חנון ורחום הוא--ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה

2:14 יד מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה--מנחה ונסך ליהוה אלהיכם  {פ}

2:15 טו תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה

 < 
2:16 טז אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים--אספו עוללים וינקי שדים  יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה

2:17 יז בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים--למה יאמרו בעמים איה אלהיהם

2:18 יח ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו

2:19 יט ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים

2:20 כ ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה--את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו--כי הגדיל לעשות

 < 
2:21 כא אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות

2:22 כב אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר  כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם

2:23 כג ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש--בראשון

2:24 כד ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר

2:25 כה ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם  חילי הגדול אשר שלחתי בכם

 < 
2:26 כו ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם

2:27 כז וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם  {פ}

2:28

2:29

2:30

 < 
2:31

2:32


* ----------------------------------------

יוֹאֵל פרק 3  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21

3:1 א והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון--בחוריכם חזינות יראו

3:2 ב וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי

3:3 ג ונתתי מופתים בשמים ובארץ  דם ואש ותימרות עשן

3:4 ד השמש יהפך לחשך והירח לדם--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא

3:5 ה והיה כל אשר יקרא בשם יהוה--ימלט  כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא [4:1] א כי הנה בימים ההמה--ובעת ההיא  אשר אשוב (אשיב) את שבות יהודה וירושלם [4:2] ב וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו [4:3] ג ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו [4:4] ד וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם [4:5] ה אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם [4:6] ו ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם [4:7] ז הנני מעירם--מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם [4:8] ח ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק  כי יהוה דבר  {פ} [4:9] ט קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים--יגשו יעלו כל אנשי המלחמה [4:10] י כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני [4:11] יא עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך [4:12] יב יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט  כי שם אשב לשפט את כל הגוים--מסביב [4:13] יג שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת--השיקו היקבים כי רבה רעתם [4:14] יד המונים המונים בעמק החרוץ  כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ [4:15] טו שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם [4:16] טז ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל [4:17] יז וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד  {ס} [4:18] יח והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים [4:19] יט מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם [4:20] כ ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור [4:21] כא ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון  {ש}

 < 
3:6

3:7

3:8

3:9

3:10

 < 
3:11

3:12

3:13

3:14

3:15

 < 
3:16

3:17

3:18

3:19

3:20

 < 
3:21

* ----------------------------------------

הסוף  <